לימודי סייבר

רשימת קורסים

שתי מהפכות טכנולוגיות – המעבר לדיגיטציה והחיבור לאינטרנט – הולידו את המרחב הקיברנטי. מרחב זה אינו מיוצג בטריטוריה או בחפצים מוחשיים, אך בכל זאת הוא פיעפע לתוך המציאות האנושית והפך לחלק בלתי נפרד ממנה מכל הבחינות - כלכלית, חברתית, אישית ובין-מדינתית.

 

המרחב הקיברנטי מאופיין בתכונות מסוימות ההופכות אותו למאתגר במיוחד עבור מערכת המשפט: המידע הדיגיטלי נדיף מצד אחד, וניתן לאגירה מצד שני; הוא ניתן להצפנה והסוואת המקור ב"לחיצת כפתור"; הוא אינו מתוחם טריטוריאלית ולמעשה פורץ את גבולות סמכות השיפוט של המדינות, ועוד. כל אלה הפכו את האינטרנט להתפתחות טכנולוגית המאיימת על ההגמוניה של מערכת המשפט ואף על הסדר המדיני העולמי. לפיכך, מערכות מחשוב ותקשורת הפכו רלוונטיות לפשיעה כלכלית, פשיעה מאורגנת, מעשי טרור ואף פעולות לחימה יזומות-מדינה. בנוסף, תופעות של פרסומים פוגעים, הפרות של דיני הקניין הרוחני – הפכו אף הן לשכיחות ברשת האינטרנט.

 

הקורס יבחן את הממשק בין המשפט לבין טכנולוגיות המידע בסביבה הדיגיטלית, בניסיון לברר את היחס המורכב שבין שני אלה. הדיון ייערך באמצעות כמה סוגיות מרכזיות: צנזורה ממשלתית ברשת, חסימת גישה לאתרים פוגעניים, הגנה על קטינים ברשת, שימוש בתוכנות סינון, זכויות יוצרים וסימני מסחר בסביבה דיגיטלית, חשיפת גולשים אנונימיים ופשעי מחשב (פדופיליה, הימורים מקוונים, חדירה לחומר מחשב, הפצת וירוסים, הונאות מחשב וכדומה).

 

עוד במסגרת הקורס, נעמיק בשאלות הבאות: כיצד משפיע האינטרנט על ריבונותן של המדינות? האם האינטרנט נתפש כמחולק לטריטוריות? באילו תנאים יש להתיר לרשויות המדינה לאסוף מידע דיגיטלי מסוגים שונים (נתוני גלישה, תוכן הודעות דוא"ל וכיו"ב)? כיצד רשויות החקירה צריכות להתמודד עם טכנולוגיות מגבירות-פרטיות (כאמצעי אנונימיזציה והצפנה)? האם יש מקום להטיל על ספקיות השירות חובות שימור מידע ומעקב אחר משתמשי האינטרנט?

 

מרצה: עו"ד חיים ויסמונסקי

המחשב ועולם הסייבר הולכים ותופסים מקום מרכזי בחיינו. כיצד הגענו לכך? מהו הרקע ההיסטורי (הרפורמציה, המהפכה המדעית, המהפכה התעשייתית, המהפכה הפוליטית), התרבותי, הפילוסופי והחברתי שהביאנו לעידן המחשב הנוכחי? ובכלל, מהו "מחשב" (מכונת טיורינג), מהו עקרון פעולתו (ביטים, שערים לוגיים), וכיצד מכונה אחת הצליחה להיות שימושית בכל כך הרבה תחומי חיים? חישוב נתפס בדרך כלל כפעולה מכנית שאין בה אי-ודאות, בעוד שהחשיבה יכולה להיות "יצירתית". האם המחשב מוגבל לחישוב בלבד ואינו מסוגל להיות אינטליגנטי במובן האנושי? האם יש למחשב "פסיכולוגיה"? מה המשמעות של היכולת "לחשב"? מה הקשר בין חישוב ובין מחשבה? האם המוח האנושי הוא יותר ממכונת חישוב? מהן הפונקציות שממלא המחשב המודרני וכיצד ניתן להשתמש בהן להגדלת היעילות? מהן ההשלכות של טכנולוגיית המחשוב על תורת הניהול והכלכלה המודרנית? אילו נקודות תורפה חדשות נוצרות במדינה המודרנית, וכיצד ניתן להגן עליהן? מהן הבעיות האתיות החדשות שהמחשב מעלה, וכיצד ניתן לטפל בהן באמצעים משפטיים? שאלות אלו יעמדו במרכז הקורס.

 

מקום מיוחד יוקדש בקורס להשפעת העידן הדיגיטלי על תורת הביטחון. הפוטנציאל הטמון במחשבים מהווה אתגר לחשיבה האסטרטגית הקלאסית והוא משנה את צורת הלוחמה, האסטרטגיה, ניהול הסיכונים, ההרתעה והביטחון הלאומי. לוחמת הסייבר אינה עוד מדע בדיוני, אלא נתפסת כאלמנט יסודי בהערכת הסיכונים הגלובלית הן הביטחוניים, הן הכלכליים-חברתיים והן הפוליטיים.
 

הסדנה הינה קורס חובה לכל תלמידי הקבץ הסייבר. ההרצאות יובלו ע"י פרופסור יצחק בן ישראל בהשתתפות מומחים ממגוון הדיסציפלינות הרלוונטיות. השיעורים יהיו במתכונת של הצגות ודיון עם הסטודנטים.

 

מרצים : פרופ' יצחק בן ישראל בהשתתפות מומחים ממגוון הדיסציפלינות הרלוונטיות

בעולם שבו כל פעולה שאנו עושים מוקלטת ומתועדת ב - Facebook ,Whatsapp, Twitter ו- Instagram, כמו גם על ידי ה- NSA וגופים דומים, מרחב הפרטיות שלנו הולך ומתכווץ. יש אומרים שנעלם כליל. אולם לצד המגמה הזו הולכת ומתהווה מסגרת תובענית המחייבת ארגונים, חברות ומוסדות ממשל לנהל נכון ובאופן הוגן מידע אישי המוחזק אצלם. מלבד היותה זכות חוקתית בעלת מעמד-על נורמטיבי, הזכות לפרטיות היא גם הבסיס למסגרת התובענית הזו, המשפיעה במישורים הניהולי, הטכנולוגי, הרגולטורי והמשפטי.

 

אנו נבחן את המתח בין שתי המגמות הנוגדות הללו ונראה כיצד כוחות אלה פועלים, מתעמתים ומשפיעים. נגדיר מהי הזכות לפרטיות במידע וכיצד היא מוצאת את ביטויה בחוק. נבדוק כיצד מעצבים פרטיות לתוך מערכות (Privacy By Design), את תפיסת מחזור החיים של המידע (Data Life Cycle), את ההתייחסות לפריצות האקרים ואירועי דליפת מידע נוספים (Data Breach), נעמוד על המתח שבין עולם הגנת הפרטיות לתחום אבטחת המידע, נבחן את עולם השיווק והפרסום האינטרנטי המשלב בתוכו סחר במידע אישי באמצעות כלים כדוגמת: Cognitive Profiling ו-Behavioral Targeting, נבחן את ההשפעות של המעבר לניהול מידע אישי בסביבת ענן (Cloud Computing), את האתגרים שמזמן העידן החדש של מאגרי הענק, את כלי כריית המידע המתקדמים (Big Data) וכיצד ממשלות מנסות להתמודד עם התופעה הזו, נבדוק אם ניתן לחייב מנוע חיפוש למחוק תוצאות חיפוש מכוח זכות הפרט "להישכח" (The right to be forgotten) ולבסוף נשאל: פנינו לאן והאם הגיע הזמן לשינוי תפיסתי?

 

מרצה: עו"ד דן אור-חוף, הפקולטה למשפטים

 

מטלת הקורס: מבחן בסיומו של הקורס.

 

רשימת קריאה: לכל אחד מהשיעורים במסגרת הקורס יתבקשו הסטודנטים לקרוא בין פריט אחד לשלושה שהם בבחינת קריאת חובה. היקף קריאת החובה מצומצם כשכל סטודנט שירצה להרחיב את הידיעה יוכל לעשות זאת באמצעות רשימת קריאת רשות מורחבת.

 

מטרת השיעור לבחון את "המצב הדיגיטלי" מנקודת מבט היסטורית ותרבותית. השיעור יתמקד בשורשי התרבות הדיגיטלית, קרי במקורות ובתוכני השיח שהזינו את המאמץ המכונן של תרבות הסייבר. לעניין זה יוצג ההקשר ההיסטורי הרחב, ובראש ובראשונה היחס המיוחד והאמביוולנטי של התרבות האנגלו-סאכסית בכלל והאמריקאית בפרט לטכנולוגיה, למושג הקהילה ולמושג הסְפר frontier)) הפיזי והתרבותי. בהקשר זה יוצג שיח הסייבר מנקודת המבט של יחסי התרבות והטכנולוגיה, בעיקר מצד היסוד האופטימי, ואולי אף האוטופי, שאפיין את שיח 'ההצדקה' של מי שראו עצמם כסוכניה של התרבות הזו לאורך כל שנות ה-90.

 

לצורך זה, נעמוד על ההיסטוריה התרבותית של האינטרנט כחלק בלתי נפרד מהופעתו של עידן האינפורמציה בד בבד עם חרדת המלחמה הקרה וכתוצר לאופטימיזם, שלא לומר אוטופיזם, התרבותי והחברתי שעורר מדע הקיברנטיקה ונגזרותיו בראשית שנות ה-60. בהקשר זה נסקור מקרוב את האידיאולוגיה המורכבת של תרבות הנגד של שנות ה-60 שאימצה אלמנטים מן האידיאולוגיה הקיברנטית כמכשיר ל"גאולה" חברתית ופוליטית, ובכך הזינה את שיח האינטרנט והטעינה אותו באופטימיזם מחד גיסא, ובביקורתיות מאידך גיסא.

 

מרצה: ד"ר משה אלחנתי

 

העידן הדיגיטלי, אשר הגיח כחלק ממהפכת המידע של המאה העשרים, הביא לשינויים מרחיקי לכת בטכנולוגיה ובתרבות האנושית. הלוחמה, כמאפיין מובהק של התרבות הטכנולוגית, השתנתה בהתאם באופן מהותי. שינויים אלה הביאו להצגתן של טכנולוגיות ומושגים חדשים, המהווים אתגר לחשיבה האסטרטגית הקלאסית ומשנים את צורת הלוחמה, האסטרטגיה, ניהול הסיכונים והביטחון הלאומי. לוחמת הסייבר אינה עוד מדע בדיוני, אלא נתפסת כאלמנט יסודי בהערכת הסיכונים הגלובלית של הפורום הכלכלי הבינלאומי ושל ארגונים גלובליים נוספים.

 

הקורס סוקר בצורה מערכתית את התחום האינטרדיסציפלינרי של לוחמת הסייבר: מה כלול במושג רחב זה, מהו מקומם של לוחמת ומבצעי סייבר בין תחומי הלוחמה הקלאסיים, ומהם השינויים האסטרטגיים בהגנה ובהתקפה אשר מייצרת לוחמת הסייבר. נוסף על כך יתמקד הדיון בקשר בין הסייבר לבין המערכת הבינלאומית, השחקנים הגלובליים, יכולות, טכנולוגיות ומגמות וכן בפגיעותם של מערכות וארגונים ממלכתיים.

 

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות יש לפנות למערכת הפניות >>